קונספיל

משפחת רוקפלר האמריקאית (ממוצא גרמני) היא אחת מהמשפחות העשירות בארה”ב שעשתה את הרווח הגדול ביותר בעולם מעסקי הנפט בסוף המאה ה-19, בעיקר באמצעות החברה “סטנדרט אויל” שהייתה ידועה אז בתור מונופול והיום פועלת תחת השם “אקסון מוביל”

המשפחה מתעסקת בעיקר בתעשייה, בנקאות ופוליטיקה, וכל עסקי המשפחה מנוהלים בידיהם של בערך 150 אנשים בעלי קשר דם למשפחה (קצת מזכיר כיצד שליטי הנפט ומשפחות בוש ובין-לאדן מנהלות את האימפרייה הכלכלית שלהן). משפחת רוקפלר ידועה בציבור (בעזרת יחסי ציבור כמובן) כמשפחה מאוד נדיבה ופילנטרופית שהקימה את “קרן רוקפלר“, התורמת סכומים גדולים של כסף להמון מוסדות שונים ולפיתוח העולם, בעיקר לשמירה על המערכות האקולוגיות בעולם. האמת החבויה מאחורי כל זה היא שזאת משפחה המאמינה בשליטה על האוכלוסיה ואאוגניקה, ושהכספים שהיא תורמת בעצם עוזרים ליישם את תפיסת עולמם.

בערוץ ההיסטוריה, בסרט שעשו על משפחת רוקפלר, מסופר על מה שמכונה “Population Control”, השליטה באיכויותיה ובגודלה של האוכלוסיה (ראו אאוגניקה), ועל הקשר שלה לעניינים הפילנטרופיים של המשפחה:

רק נזכיר שזאת לא הפעם הראשונה שבעלי כוח והשפעה המתעסקים בין היתר בעסקי הנפט נחשפים כאנשים התומכים בתורה הדרקונית הזאת.

הנה ציטוט של דיוויד רוקפלר, מתוך ספר האוטוביוגרפיה שלו “memoirs“, עמוד 405:

“…כבר יותר ממאה, אידיאולוגים קיצוניים משני הקצוות של המפה הפוליטית תקפו בעקבות מקרים שהתפרסמו את משפחת רוקפלר על כך שהשפיעו באופן לא סדיר על הפוליטיקה האמריקאית ומוסדות כלכליים. חלק אף חושבים שאנחנו חלק מקבוצה סודית הפועלת נגד האינטרסים של ארצות-הברית, ומאפיינים את משפחתי ואותי באינטרנציונליזם ובקשירת קשר בחשאי אם גופים אחרים מסביב לעולם בשביל לבנות מבנה אקונומי ופוליטי יותר מאוחד – עולם אחד אם תרצו. אם זאת האשמה אז אני מודה באשמה, ואני גאה בכך.” — דוויד רוקפלר

רוקפלר מדבר פה ממש על כך שהוא ומשפחתו מקדמים את “הסדר העולמי החדש“. הדבר לא יפתיע את מי שכבר מכיר קצת רקע על המשפחה ויודע שהיא מעורבת מאוד בארגונים כמו “המועצה ליחסי חוץ“, ומנהיגי המשפחה מבקרים ב”בוהמיאן גרוב” במחנה הנקרא “סטוואווי“.

התמיכה בקבוצות בין לאומיות ובאאוגניקה מביאה אותנו ישירות לנאום הבא של דיוויד רוקפלר, שימו לב טוב טוב למה שהוא אומר, הוא לא מסתיר כלל את תפיסת העולם שלו ולא צריך לחפש בין השורות כדי לגלות מה הכוונה שלו, הוא ברור מאוד בדבריו:

רוקפלר אומר בנאום שאוכלוסיית כדור הארץ גדלה בקצב מהיר ושעד 2020 אוכלוסיית העולם עלולה להיות מעל 8 מיליארד איש. ההתרבות של האוכלוסייה מהווה בעיניו איום על כל המערכות האקולוגיות של הסביבה, בין היתר בגלל צריכת יתר של אנרגיה וזיהום אוויר וסביבתי שנגרם כתוצאה מאוכלוסייה גדולה.עוד הוא מוסיף בנאומו שצריך “לייצב את כמות האוכלוסין בעולם”, ושכמות האוכלוסין תנוהל הכי טוב בידי “חברות פרטיות” (אלו המילים שלו). לבסוף הוא אומר שבשביל שבקרה כזאת תצא לפועל צריך שיהיו את התקנות המתאימות למדינות ולממשלות, ושהאו”ם צריך לזרז ולפקח על התהליכים הללו. צריך לזכור שחלק גדול מהכסף של קרן רוקפלר הולך לשימור איכות הסביבה (כמה יפה זה נשמע), אבל תנסו לחשוב עכשיו כיצד הכסף הזה עוזר לשמור על הסביבה, האם זה דרך מציאת תחליפים לנפט שמזהם את הסביבה? (הנפט שנתן למשפחת רוקפלר את רוב ההון), או שהכסף עוזר לשמור על כמות האוכלוסיה בעולם?

אז לא רק שדיוויד רוקפלר מודה שיש לו קשר הדוק עם מקורות בין לאומיים, הוא עוזר להם לגבש תוכנית לשליטה בכמות האוכלוסין כחלק מהאג’נדה ליצור “עולם אחד”. התמיכה בתורה האאוגנית של המשפחה אפילו מגיעה אל פיתוח תורת הגזע של הנאצים (ששאבו את התמיכה המדעית מהתנועה האאוגנית).כפי שמצאנו באתר הרשמי של”פרס הנובל”, קצת לפני המלחמה בשנות ה-30 של המאה ה20, תרמה “קרן רוקפלר” סכום נכבד של כסף לצורך הקמת “המכון לחקר רפואי על שם קייזר ווילהלם”. עוד מספר אתר פרס הנובל על תרומתו הענקית למדע בכלל של המכון באותה תקופה. המכון כלל בתוכו המון מכונים מתחומים שונים כמו “מכון קייזר ווילהלם לפסיכיאטריה”, “מכון קייזר ווילהלם לחקר המוח”, “מכון קייזר לכימיה” וסך הכל כמעט 30 מכונים שונים. בין כל אותם אירגונים היה מכון אחד שנקרא “מכון קייזר ווילהלם לאנתרופולוגיה, תורשה, ואאוגניקה”, והוא אחד המקורות המדעיים שנתנו ביסוס ל”טיהור הגזע” שהנחה את היטלר. בכתבה של העיתון הבין-לאומי של גרמניה DEUTSCHE-WELLE מדווח שבתקופת המלחמה המכון קיבל חלקי גופות ישירות מד”ר מנגלה.

כתבות רלוונטיות:

• ההתחממות הגלובאלית (האמת המכורה)
• זהירות, אקו-פאשיזם גלובאלי בדרך
• הנרי קיסינג’ר ואאוגניקה
• משפחת בוש והנאצים
• האאוגניקה הקיצונית של אובאמה
• בונים את תרמית התחממות כדוה”א
• העסקים של משפחת בוש ומשפחת בין-לאדן
• “המועצה ליחסי חוץ” והתקשורת
• המיתוס של “שיחרור עיראק”
• הפרוייקט למאה האמריקנית החדשה