קונספיל

“התאגיד” הוא סרט שזכה בעשרות פרסים כולל בחירת הצופים בפסטיבל סאנדנס 2004, והוכתר כסרט התעודי הטוב ביותר שנוצר בקנדה. בסרט מסופר על כך שבאמצע המאה ה-19 התאגידים הוכרזו באופן חוקי כ”אדם”, מה שהקנה להם בין היתר זכויות של בני אדם כמו היכולת לרכוש עוד רכוש או שטח ולהתרחב

הסרט “התאגיד” עונה על השאלה “אם התאגיד הוא אדם, איזה מין בן אדם הוא בעצם?”, התשובה ניתנת בצורה של דיאגנוזה פסיכיאטרית לתאגיד ועל פי תוצאות האיבחון מתברר שמדובר באדם אנטי סוציאלי, אגוצנטרי, לא מוסרי באופן מושרש, תחמן, מקדש את המטרה על האמצעים, ואינו חש כל אשמה או מצפון, אך למרות זאת הוא מסוגל לחקות תכונות אנושיות כמו אמפתיה ואכפתיות. יתרה מזאת, על פי האבחון, התאגיד הסב נזק לעובדיו, בריאות הציבור וכדה”א לאורך שנים ולכן ניתן להסיק באופן חד משמעי שמדובר באישיותו של פסיכופט.

היום לתאגידים יש  יותר כוח מאי פעם, וכל דבר שרק ניתן להעלות בדעתנו נמצא בסיכון להרכש על ידם. צמחים, אינטרנט, חיות, מידע, תקשורת, ואפילו דברים כמו חלב או מים, נמצאים בבעלותם של התאגידים, ובקרוב מאוד מבנה הדי.אן.איי שלנו בעצמו יהיה תחת חסותם. אם בעבר הממשלה הייתה מגנה על האזרחים מפני שתלטנות יתר של התאגידים, היום הדבר לא כך, ולצערנו המושג “הון-שלטון” מעולם לא היה נכון יותר. במקרים קיצוניים יותר התאגידים מנסים אפילו לשנות את המשטר אם הוא מפריע להם בדרך להשגת עוד כוח, דוגמא מצויינת לכך ניתן היה לראות בשנות ה-40 כאשר תאגידים חזקים בשיתוף פעולה עם אנשים כמו פרסקוט בוש (סבא של הנשיא בוש, ונחזור אליו בהמשך) ניסו להביא להפיכה פאשיסטית בארה”ב.

אגב כשמדובר במדינות אחרות, לתאגידים לא אכפת שהסי.איי.איי יבצע את העבודה המלוכלכת, כמו הפלת משטרים, העלאת דיקטטורים, וכל דבר שישנה את שיטת המשטר ויגרום לה להסכים למרותם של התאגידים הגדולים. דוגמא לכך תוכלו לראות בסרט “הממשלה הסודית” (מתורגם), שם בין השאר מסופר על הפלת המשטר בגואטמלה ע”י הסי-איי-איי, אשר נעשתה בעקבות כך שהנשיא, חקובו ארבנז, החליט להלאים חלק גדול מהאדמות שהיו בבעלות חברת “יונייטד פרוט” ולהעביר אותן אל החקלאים. הסי-איי-איי עשה הכל כדי להצדיק את הפלישה, ובסופו של דבר הפציץ את הבירה והתקין דיקטטור בחסות אמריקאית במקום השלטון הדמוקרטי שהיה. הדיקטטור, קולונל קרלוס קסטיו ארמס, ביטל את כל הרפורמות והחזיר את האדמות לחברת “יונייטד פרוט”, ובמשך 30 השנים הבאות הייתה גואטמלה דיקטטורה צבאית, בתמיכתה של ארה”ב.

חלק מהתאגידים הגדולים מייצגים  גוף הנקרא “הקומפלקס התעשייתי צבאי”.
הנשיא אייזנהאוור בזמנו הזהיר מפני אותו גוף ועל השפעתו הרבה על ממשל ארה”ב שמגיעה לשיאה בחזון לשנת 2020, ובו מדובר על שליטה בחלל וניהול אזרחים בעזרת בעלות על החלל. דוגמא מצויינת להון-שילטון ושילוב כוחות התאגידים והממשל ניתן לראות ברשימות החברים של “המועצה ליחסי חוץ” ו”הפרוייקט למאה אמריקאית חדשה“.

אותם גופים המתווים את המדיניות של ארה”ב נשלטים בעיקר בידי ראשי תאגידים, והאנשים אשר נמצאים באותם גופים מטעם הממשל בד”כ הגיעו מתפקיד ניהולי בכיר של איזה תאגיד זה או אחר. בסופו של דבר אנשי התאגידים החזקים המנהלים את המועצה ליחסי חוץ שולטים גם על התקשורת, ומשתמשים בסי.איי.איי כדי לבצע את העבודה המלכולכת, מה שיוצר מעין “ממשלת צללים” המתופעלת בידי כוחם של תאגידים הגורמים להכל להראות ולהיות מוצג כפי שהם רוצים.

התאגידים פועלים בגלוי ובנסתר בשביל לגרום לכך שהמשטר במדינות העולם יהיה כמה שיותר פאשיסטי, וזאת מכיוון שהם הכי משגשגים תחת  הפאשיזם אשר במילים אחרות נקרא גם “קורפורטיזם” (מלשון corporate :תאגיד). הנה ציטוט של בניטו מוסולני, אבי הפאשיזם באיטליה בתקופת מלחמת העולם השנייה אשר עבד בשיתוף פעולה עם היטלר, בו הוא מסביר מה הוא בעצם המשטר הפאשיסטי:

“יותר ראוי לקרוא לפאשיזם בשם קורפורטיזם מכיוון שזהו השילוב בין כוחם של המדינה והתאגיד”

רעיון המיזוג בין המדינה לתאגיד נובע מהמקום של איחוד הכוחות של המדינה והתאגיד, ובעצם העצמת מעורבות המדינה בפעילות של המסחר והכלכלה במדינה. מה שיוצא מזה זה הגשמה של עוד אופן בו מתפקד רעיון “האח הגדול” ובו המדינה שולטת על השוק והכלכלה ומתערבת. הדבר הוא מסוכן ביותר כיוון שרק כך תאגידים מסוגלים להפוך למונופולים כאשר המדינה נותנת להם כספי רווחה תאגידית מופרזים (Corporate Welfare) או כפי שקרה בארה”ב לא מזמן עם אובאמה, המדינה מצילה חברות כושלות שנפלו במקום לתת להם להתרסק כיוון שהתנהלו גרוע ו\או פשוט לא היו טובות מספיק (ובמקרה זה הכסף מגיע מכיסו הפרטי של משלם המיסים), או כאשר המדינה מתערבת בהריסת התחרות בין חברות, או פשוט מקרים שבהם מיושם עקרון ההון\שילטון. קל מאוד להבין למה מוסוליני החל את דרכו הפוליטי במפלגה סוציאליסטית שגם הם מאמינים בהתערבות ממשלתית מופרזת בענייני שוק הכלכלה של המדינה, כפי שנאמר בסרט המצוין “הקונספירציה הקפיטליסטית” שתרגמנו עבורכם, האנשים העשירים המנהלים את העולם מאחורי הקלעים הם לא קפיטליסטים כלל, הם “עשירים סוציאליסטים”. ההבדל בין קורפורטיזם לסוציאליזם הוא סך הכל בגישה, המטרה היא אותה אחת וזה יותר התערבות מצד “האח הגדול”, האם באמת אנו יכולים לסמוך על מנהיגים כמו בוש או אובאמה או המנהיגים של המדינה עד כדי כך שנפקיד בידיים שלהם שליטה כלכלית מרוכזת בחיינו? בסופו של יום זה החלום הכי גדול של הסדר העולמי החדש. ויחד עם רעיון שבו אין מדינות, הם יוכלו לקחת את זה לחזון שלהם מאז ומתמיד, סדר עולמי חדש שבו תהיה ממשלה עולמית סוציאליסטית אחת ובה כל החיים שלנו מנוהלים בידי רווחה, כולם יהיו שווים ללא יוצא מן הכלל, הבריאות שלנו תהיה מנוהלת בידי פקידים ברוקרטים של המדינה אשר יחליטו עבורינו איזה טיפולים אנו נקבל ואם בכלל משתלם שנשאר בחיים, הילדים שלנו יגודלו ויחונכו ע”י המדינה וע”פ עקרונות המדינה, וכל כסף או רכוש מיותר יהיה שייך למדינה.

מתוך ויקיפדיה על הקופורטיזם:

הקורפורטיזם, או השיטה הקורפורטיבית, היא שיטת ממשל פוליטית-כלכלית ימנית, במרכזה נמצאים הקורפורציות, איגודים מקצועיים, שכוללים את העובדים ואת מעבידיהם. מקור המילה “קורפורציה” במילה הלטינית corpus, שפירושה “גוף”.

שיטה הקורפורטיבית צמחה באיטליה בסוף המאה ה-19, והגיע לשיאה באיטליה הפשיסטית בשנות העשרים של המאה העשרים, כתחליף לליברליזם ולסוציאליזם. לראשונה העלה את הרעיון האפיפיור לאו השלושה-עשר בשנת 1891, כתחליף למלחמת המעמדות. הצעה זו השפיעה על ארגוני עובדים קתוליים, כמשקל נגד להשפעה של ארגוני עובדים סוציאליסטיים.

בניטו מוסוליני שילב את הקורפורטיזם בתוך עקרונות הפשיזם.

המשטר הנאצי תחת היטלר גם עבד באותה הגישה של מוסוליני, ואפילו נעזר בתאגידים אמריקאים. ניתן לראות זאת על ידיהם של ניצולי השואה שעד היום מסומנים במספרים אשר ניתנו להם ע”י מחשבים תוצרת IBM. שלא לדבר על מימון רב אשר קיבלו הנאצים למחקרים מדעיים בתחומים רבים, בין היתר למחקרים אאוגניים אשר נתנו בסיס לתורת הגזע, מימון אשר הגיע ממשפחת רוקפלר בעלת מונופול תאגידים ענק בארה”ב וממקימי “המועצה ליחסי חוץ” (הון שילטון הזכרנו כבר?). וכמובן לא נשכח את המימון הרב אשר קיבלו התעשיות של המשטר הנאצי מחברות אמריקאיות, בין היתר מתאגידים אותם ניהל פרסקוט בוש (סבא של). תאגידים אמריקאיים הרוויחו מהקשרים העסקיים שלהם עם התעשייה הנאצית, בין היתר עם IG Farben, אשר ייצרה את גז הציקלון B ששימש להשמדה. אין פלא שהם ניסו לבצע הפיכה פאשיסטית גם בארה”ב עצמה, כפי שהוזכר קודם לכן.

עוד עובדה מעניינת המוזכרת בסרט: עפ”י דו”ח משנת 2000 של “המכון למחקרי מדיניות” האמריקאי, 51 מתוך 100 הכלכלות החזקות ביותר בעולם הן תאגידים (היינו מצפים שהרוב הגדול יהיה מדינות), ובהתחשב בכך שישנם אנשים בעלי יותר מתאגיד אחד, לא צריך להיות גאון בשביל להבין שהכוח בידיים של אותם מונופוליסטים הוא חזק מספיק בכדי לדחוף לפאשיזם כלל עולמי. וכן, מדובר ב”סדר העולמי החדש“.

חשוב מאוד שתשימו לב לאזהרה שיש לנו בעמוד סרטי הוידאו, הדבר תקף גם לסרט הזה. קחו מהסרט הבא את המידע החשוב, כמו המידע על האוכל המהונדס גנטי, אבל שימו לב טוב מה הרעיונות שהם ינסו להשתיל או להחדיר לכם בעת הצפייה! יתכן מאוד שהם אולי חושפים את התאגידים, אבל באותה העת ינסו לקדם סוציאליזם, בעיה תגובה פתרון.

אזהרה: רוב הוידאוים נוצרו עם אג’נדה כזאת או אחרת, אנו איננו תומכים ב100% בכל היוצרים של אותם סרטים אך הם כולם מכילים הרבה מאוד מידע חשוב, ומומלץ לראות.

אז הנה הסרט (מחולק לשניים), עם תרגום:

כתבות רלוונטיות:

• המוח מאחורי אובאמה
• משפחת בוש והנאצים
• “הקונספירציה הקפיטליסטית”
• “הונאת אובאמה” – מתורגם!
• “המועצה ליחסי חוץ” והתקשורת
• על איזה שינוי מדברים?
• סחר בילדים בידי ארגוני הסדר העולמי
• אוסאמה בין-לאדן, נכס של הסי.איי.איי
• ה-CIA והתקשורת
• תקשונופול