המיתוס של “שיחרור עיראק”
הספין של “שחרור עיראק” הוא אחד הנפוצים בקרב התומכים בפלישה. המדיניות של ממשל בוש מכוונת ללא ספק בידי האינטרסים של המוחות המרכיבים את “הפרוייקט למאה אמריקנית חדשה” (PNAC), והניסיון לגרום לפלישה להראות כסוג של “שחרור” או מתן חופש לעיראקים שהיו תחת שלטון סדאם הוא מגוחך. המצב הנוכחי בעיראק הרבה יותר גרוע מימי השלטון של סדאם חוסיין, ראש הממשלה הראשון מאז נפילת המשטר מספר לעיתון הגארדיאן על המצב הקשה של התעללויות בזכויות האזרח. תחקיר מקיף של האו”ם מגלה שהמצב של התעללויות באזרחים חפים מפשע גם קשה יותר מבימים של השלטון הקודם. האנס בליקס, הפקח הראשי של האו”ם אשר טען שלא נמצא נשק להשמדה המונית בעיראק, מספר על המצב הנוכחי במדינה ומסביר שאומנם נפטרנו מסאדם אבל המחיר של ההרוגים מהמלחמה ומהטרור שנולד מתוכו גבוהה בהרבה.
שתי הכתבות הנ”ל באות ממקורות רשמיים ביותר, ולכן גורם לצוות האתר להיות סקפטי לגביהם, אבל גם מקורות אלטרנטיביים ופחות רישמיים מדברים על המצב העגום בעיראק, רק ההבדל הוא שהמקורות הרשמיים מתייחסים פחות ואפילו מתעלמים מהאונס של זכויות הפרט וההתעללות הנוראית של כוחות אמריקאיים באזור. ככה או ככה הפלישה לא הביאה ל”שחרור” של אזרחים עירקאיים כפי שמנסים להציג בתקשורת.
כלא אבו-גראהיב הממוקם בעיראק אינו נמצא בתוך שטח ארצות הברית, ולכן הכוחות האמריקאיים מרשים לעצם לענות אסירים ולהתעלל בהם. הנה ארכיון של כמעט 300 תמונות ו-10 סרטים מזוויעים מתוך סדרת ההתעללויות של חיילים באסירים עיראקים בכלא (אזהרה: האתר כולל תמונות קשות לצפייה).
ה-BBC מדווח על מסמכים רשמיים אשר חושפים שחלק מהעצורים בכלא הם ילדים בני לא יותר מ-11 (מעניין אם הם נתנו הוראות למחבלים…). עוד עולה מהמסמכים, ומתחקיר שערך עיתון ה”גארדיאן”, שחלק גדול מאוד מהאסירים המוחזקים ושעברו התעללות הם חפים מפשע, ולרובם ע”פ”י פקודות של קציני הביון באיזור אין בכלל רישמוים כלשהם על שהותם במתקן הכליאה. הפנטגון מכיר בתופעה של אסירים ללא רישום, ומכנה אותם “אסירי רפאים” (GHOST DETAINEES). רס”ן הגנרל וואלטר וודאקובסקי (הגנרל השני הכי בכיר בזמן שנחשף הססקאנדל בכלא) אומר בנושא “לא איכפת לי אם אנחנו מחזיקים 15,000 אנשים חפים מפשע… אנחנו מנצחים את המלחמה”. הנה רק דוגמא אחת מתוך אין ספור מקרים, של אזרח חף מפשע המספר ל-BBC כיצד נסע במונית והגיע למחסום, ובגלל שלא היתה עליו תעודה מזהה נלקח למתקן כליאה שם נאמר לו שבעוד שלושה ימים ישאלו אותו כמה שאלות וישחררו אותו, אך הוא לא שוחרר – הוא נלקח לבצרה שם נשפט ומיד נלקח לכלא אבו-גרהיב כאשר אף אחד מבני משפחתו הכוללים את אישתו וחמשת ילדיו לא ידעו היכן הוא נמצא, ובסופו של דבר הפך לקורבן של התעללות בידי הכוחות האמריקאים (נשמע לכם כמו מדינה חופשית?). טורין נלסון, קצין מודיעין שנכח בבית הכלא, מספר לעיתון הגארדיאן שהסיבה העיקרית להתעללויות הללו היא “הסתמכות רבה מידיי על חברות פרטיות”.
ראו גם: הארכיון המקיף ביותר בנושא “אבו גרהיב” מתוך האתר של אלכס ג’ונס.
כולם זוכרים את הספין הגדול ביותר שרץ בחדשות באותה תקופה, הפלת הפסל של סאדם חוסיין וקהל המריע לחיילים האמריקאים. הסצנה הזאת היתה מבויימת לגמרי! שימו לב, הנה מה שכולנו ראינו בחדשות:
הנה תמונה שצולמה קצת מרחוק יותר:
והנה תמונה שמראה את המצב כפי שהוא באמת:
כן, הניסיון הפתטי של התקשורת לגרום לאירוע להראות כמו איזה תגובה ספונטנית של העם העיראקי לא עובד! שימו לב לגלריית התמונות של ה-BBC מאותו אירוע, תראו איך כל התמונות מראות רק צילומים מקרוב!
ייתכן והתמונה הבאה מסבירה יותר טוב מכולן מי מנהל את המלחמה הנוכחית בעיראק, מי שכבר מתחיל לזהות חלק מהסמלים המדוברים באתר יבין מייד, ומי שעדיין לא מוזמן לבדוק בעצמו:
[...] בעיראק זה בסדר מבחינתי” הפרוייקט למאה האמריקנית החדשה מיתוס “שיחרור עיראק” « מקיין: “גם 100 שנה בעיראק זה בסדר מבחינתי” [...]
[...] בוש משתמש באסון התאומים בדיוק כפי שהיטלר הישתמש בשריפת הרייכסטאג להצדיק את המדיניות שלו ואת הפלישה שלו למדינות אחרות. [...]
[...] שום קשר בין עיראק לאל-קעידה, לא נמצא נשק להשמדה המונית, והכיבוש של עיראק תחת ממשל בוש הוא הרסני וקיצוני בהרבה מהממשל של [...]
[...] הפציצה ללא הכר אזורים שלמים המלאים באזרחים חפים מפשע, והציגה את הדיכוי כ’שיחרור’ של האזרחים באמצעי [...]