אבעבועות נדל”ן

כתבה זאת תבחן כיצד המערכות הבירוקרטיות הגדולות בעולם של הבנקים המרכזיים מצליחים להחזיק מדינות שלמות כבנות ערובה. נתחיל מהמשבר הכלכלי באירלנד:

“הבנק המרכזי האירופי מנהל את המדינה הזאת(אירלנד) כבר זמן מה”

— Diarmaid Ferriter, היסטוריון מוביל של אירלנד.

(מקור: Financial Times, 1.12.10 || Irish resentment towards ECB grows)

————————————————————————————–

[דו"ח של הכלכלן Prof. Patrick Honohan, Department of Economics and IIIS, Trinity College Dublin and CEPR. הוכן עבור הועידה הכלכלית ה-15 של דוברובניק.]

“דו”ח זה יבחן את ההשערה שניתן לאתר את הקריסה(של אירלנד) להשפעת החברות בEMU (האיחוד הכלכלי של האיחוד האירופי). אנו מוצאים שהשינוי הזה במדיניות סחר החליפין בוודאות גילם גורם ראשוני משמעותי בצורה של  נפילה חדה וככל הנראה תמידית של שער הריבית הנקוב והאמיתי. ”

“כל הסבר שניתן למשבר באירלנד חייב לכלול את התפקיד הגורם של החברות באירו כגורם מזרז ביצירת שער הריבית הנמוך אשר בברור הביא להתנפחות בועת הנדלן” (עמוד 18, מסקנות).

—————————————————————————————–

אזהרה מלפני שלוש שנים:

[מקור:Money Week||Why the Irish economy is paying for its property dependency||Aug 22, 2007]

“לגוש האירו 317 מיליון צרכנים ב13 מדינות והבנק המרכזי של אירופה (ECB) צריך לקבוע לאורך כל האזור שער ריבית אחד שיהיה איכשהו ‘נכון’ עבור התנאים האינפלציונים השוררים שם. כמו מהדורה של זוג מכנסי כלא סטנדרטים, שער הריבית של הECB הולכים להיות לחוצים או רופפים מידי בעבור כל מדינה שצריכה ללבוש אותם. זה לא מפתיע שהמשקל רוב הסיכויים יהיה מוטה כלפי הצרכים של הכלכלות הגדולות. האינטרסים של הרפובליקה האירית, אוכלוסיה של 4.2 מיליון (קטנה מזאת של ברלין), לעולם לא תהיה בראש מעייני המדיניות. עניינים קרובים יותר לבית, משמעותם שהECB שמר על שר ריבית נמוך כדי לעזור לכלכלות השיגרתיות של צרפת וגרמניה, היכן שצמיחה היית חלשה וזקוקה לטיפוח.

לכן הECB פעל בעצם מאוד לאט מנקודת מבט אירית. רק ב2005, לאחר עשור ארוך של ראוותנות אירית בתחום הדיור, הECB החל לעלות שערים.

כמובן שלא היה לזה שום קשר לאכפתיות בנוגע למה שקורה באירלנד. זה היה בגלל שהסכנה האינפלציונית עכשיו החלה לגאות בכלכלות הגדולות יותר.

…כאשר אירלנד זקוקה לשערים לרדת (שהיא כנראה עכשיו, ובעוד 6 חודשים כמעט בטוח שתזדקק), אתם יכולים להיות בטוחים שהECB ימשיך להעלות אותם כדי לגדוע דאגות אינפלציוניות בחברות עיקריות בגוש האירו.”

———————————————————————————–

[מקור:Ireland should 'do an Argentina'||Dean Baker||guardian.co.uk,Monday 22 November 201]

לעם האירי שמצפים ממנו לשלם בקיצוצי צנע בעבור חטאי הבנקים יש אפשרות נוספת. לדחות את הECB והIMF, ולצאת מהאירו.

כאשר מכבי אש או צוות רפואי מצילים מישהו, הוא יותר טוב כתוצאה מכך. הדבר פחות ברור כאשר מהמציל הוא הבנק המרכזי של אירופה או הבנק העולמי (IMF).

כרגע אירלנד חווה 14.1% באבטלה. כתוצאה מתנאי ההצלה שיכריחו יותר קיצוצים בהוצאות הממשלה והעלאה במיסים, האבטלה כמעט בטוח שתעלה. העם האירי כנראה יהרהר כיצד הכלכלה שלהם היית נראת אילו לא היו לוקחים את ההצלה.

הכאב שנגרם לאירלנד בידי הECB/IMF אינו הכרחי כלל. אילו הECB היה מתחייב לתת הלוואות זמינות לאירלנד בריבית נמוכה, מכניזם שנמצא לגמרי בכוחם, אז לאירלנד לא היה שום בעיות תקציב. הגרעון  הגדול הצפוי נגרם בעיקר בגלל השילוב של עלות הריבית הגבוהה על החוב, וכתוצאה מתפעול ברמות של תפוקה כלכלית הנמצאת הרבה מתחת להעסקה מלאה – שני תוצאות אשר נגרמו בעיקר בגלל הECB.

ראוי לזכור שממשלת אירלנד היית מודל של יושר כלכלי לפני המפלה הכלכלית. היה לה עודף תקציב גבוהה במשך 5 שנים לפני המשבר. הבעיה של אירלנד בהחלט לא היית הגזמה בהוצאות הממשלה; היא היית מערכת בנקאות הרסנית שניפחה בועת נדל”ן עצומה. הקוסמים הכלכליים של הECB והIMF או שלא יכלו לראות את הבועה, או שלא חשבו שכדאי להתריע.

הכישלון של הECB והIMF לנקוט בצעדים לבלום את הבועה לפני המשבר, לא גרמה למוסדות הבינ”ל הללו  להתבייש לכפות תנאים ביד רמה עכשיו. התוכנית היא לכפות צנע נוקשה, שיצריך הרבה מכוח העבודה של אירלנד לסבול אבטלה למשך השנים הבאות כתוצאה מכשלון הבנקים שלהם והECB.

בעוד שלעיתים נטען שהמוסדות הללו אינם פוליטים, רק הטיפש יכול עדיין להאמין לכך. ההחלטה הזאת להפוך את העובדים של אירלנד, יחד עם עובדים מספרד, פורטוגל, לאטביה, ועוד מקומות, לשלם בעבור הפזיזות של  הבנקאים של המדינה היא לחלוטין פוליטית.אין שום ציווי כלכלי שאומר שהעובדים חייבים לשלם; זאת החלטה פוליטית הנאכפת על ידי הECB והIMF.

זה צריך להדליק נורת אזהרה עבור הפרוגרסיבים ולמעשה עבור כל מי שמאמין בדמוקרטיה. אם הECB שם תנאים על חבילת ההצלה, יהיה מאוד קשה עבור ממשלה נבחרת בארילנד לצאת מהם. במילים אחרות, הסוגיות בהם המצביעים של אירלנד יוכלו לבטא את קולם יהיו טריוויאלים בחשיבותם בהשוואה לתנאים שיאכפו הECB.

אין שום טיעון רציני בעבור בנק מרכזי שלא מחוייב למתן דין וחשבון. בעוד שאף אחד אינו מצפה שפרלמנטים יהוו מיקרו-מנהלה למדיניות מוניטרית, הECB ובנקים מרכזיים אחרים צריכים להיות נתונים למתן דין וחשבון עבור הגופים הנבחרים. יהיה מעניין לראות כיצד יצדיקו את תוכניותיהם להכניע את אירלנד ומדינות אחרות לאבטלה דו ספרתית למשך שנים….

בהמשך הכתבה מסביר דין בייקר כיצד ב2001 ארגנטינה דחתה את מדיניות הצנע הנוקשה של הIMF, בין השאר על ידי השמטת חובות, למרות כל נבואות הזעם שהדבר יביא להרס בלתי הפיך ודווקא אז החלה במגמה של צמיחה (אשר הIMF ניסה לחבל בה) עד 2009 שהגיע המשבר העולמי (היכן שהצמיחה שלה קטנה). ראו נתונים.

——————————————————————————–

ג’ורג’ סורוס אומר האיחוד האירופי צריך להציל את הבנקים לפני המדינות.

[Europe should rescue banks before states|George Soros | Financial Times | December 15, 2010]

———————————————————————————-

[מקור: The Telegraph || Why is Greenland so rich these days? It said goodbye to the EU By Alex Singleton || November 28th, 2010]

למה גרינלנד כל כך עשירה כיום? היא אמרה להתראות לאיחוד האירופי.

אם נראה לכם שלעזוב את האיחוד האירופי תהיה קטסטרופה, הסתכלו על גרינלנד. מכל תוקף האזרחים שם צריכים להיות עניים. האי שלהם מבודד, סובל ממזג אוויר קפוא, בעל כוח עבודה של בסה”כ 28,000 ונשען על דייג בעבור 82% מהייצוא. אך מסתבר שמאז שעזבו את האיחוד האירופי, גרינלנד השתחררה מהבירוקרטיה  של האיחוד והרס מדיניות הדיג הפשוטה, כך שההכנסה הממוצאת של אנשי האי כיום היא גבוהה מזאת של אלו החיים בבריטניה, גרמניה וצרפת.

הפוליטיקאים של גרינלנד הבינו שמדיניות הדייג מנהלת את תעשיית הדגים. היה להם את האומץ לקום מול כל נביאי הזעם ולתת לאנשים להצביע בעד רפרנדום של עזיבת הקהילה האירופית, כפי שנקרא האיחוד האירופי דאז. ב1 לינואר, 1985, היא הפכה לעצמאית/משוחררת מבריסל, המדינה היחידה שאי פעם שנהגה כך.

גרינלנד היית, יחד עם בריטניה, אחת משתי החברות היחידות באיחוד  אשר תלויים בענף הדייג. למעשה, לבריטניה היה, לפי כמה הערכות, 80 אחוז ממלאי הדגים של אירופה כאשר נכנסה לאיחוד האירופי, מכיוון שהדייגים שלהם ניהלו אותם בקפדנות, בעוד שהדייגים של ספרד, צרפת ואיטליה הרסו את רוב מלאי הים תיכוני.

הדבר המפתיע הוא שבעוד האבטלה מסגירת (יצירת-הפסדים) מכרות פחם לעיתים תכופות מגונה על ידי הפוליטיקאים מהלייבור, יותר עובדים בריטים הפסידו את העבודה שלהם כתוצאה מהאוניות האדירות של צרפת וספרד אשר הורשו לפשוט על המלאי של בריטניה. נראה שלמעטים מהפוליטיקאים הללו אכפת בכלל.

אך כדאי שיהיה להם אכפת, כיוון שזה לא רק דגים שהאיחוד האירופי מזיק לנו, אלא בשירותים פיננסים, ייצור – אכן, הרגולציות הגוברות אוכפות מחירים לאורך כל הכלכלה הבריטית. גרינלנד, שנשארה עם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, מראה כי ניתן שיהיה את הרווח של ייצוא אירופאי, ללא המחיר של התכתיבים שלה. זה אכן הזמן שגם ברטניה תגיד להתראות לבריסל.

————————————————————————————-

ובכן, יש קולות באנגליה הקוראות בדיוק לזה. נייג’ל פאראג’  ,חבר הפרלמנט האירופי, עומד בראש מפלגה בשם “מפלגת העצמאות הבריטית,” הדוגלת ביציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי. שימו לב לנאום בסרטון הבא:

“בוקר טוב מר ואן רומפוי,

אתה נמצא בתפקידך כשנה, ובמהלך תקופה זו כל המבנה המפואר הזה מתחיל לקרוס, יש כאוס, הכסף מתחיל להיגמר – אני צריך להודות לך; יתכן שאתה צריך להיות נער הפוסטר של התנועה היורו-סקפטית.

הבט לרגע על הפרצופים בפרלמנט כאן, הבוקר – ראה את הפחד, את הזעם. פול ברוסו נראה כאילו הוא רואה רוח רפאים. הם מתחילים להבין שהמשחק נגמר, אבל ברוב יאושם, כדי לשמר את חלומם, הם מנסים לשרש כל שריד וזכר לדמוקרטיה במערכת האירופית. ברור לחלוטין שאף אחד מכם לא למד את לקחי ההיסטוריה.

אתה עצמך, מר ואן רומפוי, כשאתה אומר שהאירו הביא לנו יציבות, אני יכול להריע לך, על כך שיש לך חוש הומור בריא, אבל האם אין הדברים האלו סימנים למנטליות של בונקר?

הפנאטיות שלכם חשופה לעין כל. אתם אמרתם כי שקר הוא שמדינת הלאום תוכל להמשיך ולהתקיים בעולם הגלובאלי של המאה העשרים ואחת. ובכן יתכן שבמקרה של בלגיה, שאיננה מצליחה להקים ממשלה כבר חצי שנה, הדבר נכון. אבל כל שאר האומות, כל שאר המדינות לאורכו ולרוחבו של האיחוד – ואולי זו הסיבה שאנו רואים פחד ניבט מפני האנשים כאן – יותר ויותר אנשים אומרים “אנחנו לא רוצים את הדגל הזה [של האיחוד האירופי], אנחנו לא רוצים את ההמנון הזה [של האיחוד האירופי] ואת הפוליטיקאים האלה [מבריסל] – אנחנו רוצים שכל הניסוי הזה יושלך אל פח האשפה של ההיסטוריה.”

מוקדם יותר השנה חווינו את הטרגדיה היוונית, וכעת עומד על הפרק המצב באירלנד. זה נכון, לחמדנות ולטיפשות של הפוליטיקאים באירלנד היה תפקיד מרכזי ביצירת המצב זה – הם מעולם לא היו צריכים להצטרף לגוש האירו – הם סבלו מריבית נמוכה, מגאות מזויפת עצומה ומשפל כלכלי דרמטי – אבל הביטו בתגובתכם למה שקרה שם.

שעה שממשלתם קורסת, אמרתם להם שאין זה ראוי, בשלב זה, שהם יערכו בחירות כלליות. הנציב ראנד כאן אמר להם שהם צריכים קודם כל לאשר את התקציב שלהם, ורק אז הם יורשו לקיים בחירות כלליות! מי לעזאזל אתם חושבים שאתם!? אתם אנשים מאוד-מאוד מסוכנים, האובססיה שלכם ליצירת מדינה אירופאית מובילה לכך שאתם ששים לדרוס את הדמוקרטיה. נראה כי אתם ששים לראות מיליוני מובטלים ועניים. מאות מליונים יצטרכו לסבול כדי שאתם תוכלו לשמר את חלום אירופה המאוחדת שלכם.

אבל זה לא יעבוד, כי פורטוגל היא הבאה בתור, עם חוב הנושק ל-325 אחוז מהתמ”ג – הם הבאים בתור, ואחריהם, אני חושש, יבוא תורה של ספרד, ומחירה של חבילת החילוץ לכלכלה הספרדית יהיה גבוה פי שבע ממחיר החילוץ של אירלנד, ובשלב הזה כבר לא יישאר עוד כסף לחילוץ; הוא פשוט יגמר.

אבל כל העניין חורג וחמור הרבה יותר מעניין כלכלי. כי כאשר אתם חומסים מאנשים זהות ודמוקרטיה, כל מה שישאר בידם הוא לאומנות ואלימות; אני יכול רק להתפלל ולקוות כי השווקים יחריבו את פרויקט האירו עוד לפני שזה יתרחש.”

ובארץ בנתיים מיישרים קו עם האג’נדה העולמית:

פרס: “הכלכלה הלאומית הולכת ונעלמת”

מאת: מערכת וואלה! חדשות

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010, 10:10

לפי נשיא המדינה שמעון פרס, העולם עובר שינויים מרחיקי לכת אשר מוחקים את הזהות הלאומית של המדינות. “ישראל לא יכולה להישאר מדינת לאום גרידא. גורלה הוא גלובלי ולא רק היסטורי”

“בואם של עובדים מארצות שאין בהן עבודה לארצות שאין בהן די עובדים מתחילה לשנות את תעודת הזהות של האוכלוסייה הקיימת”. נשיא המדינה שמעון פרס. [קונספיל: מעניין מה זה אומר על הצפת המסתננים בארץ].

השינויים בעולם הגלובלי מפליגים” …

למעשה הכלכלה הלאומית הולכת ונעלמת“, אמר נשיא המדינה והוסיף כי, “כלכלת המדע תופסת את מקום כלכלת האדמה. למדע אין זהות לאומית. אין לו גבולות והוא אינו תופס עמדות. מהגרעין אפשר ליצור פצצה או תחנת כח. זה לא עניין מדעי אלא ערכי. גם המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, יותר משהיא קובעת את הכלכלה הגלובלית – היא תלויה בה. ארצות הברית גילתה שעולם גלובלי אינו נשלט מהווה סכנה לה עצמה. אירופה המאוחדת גילתה שגרעין לאומי של אחד מחבריה הוא גרעין של כלל אירופה“.

בהתייחסו לבעיית העובדים הזרים, אמר פרס כי מדובר בבעיה כלל עולמית, כמו בעיות הביטחון העולם. “בואם של עובדים מארצות שאין בהן עבודה לארצות שאין בהן די עובדים מתחילה לשנות את תעודת הזהות של האוכלוסייה הקיימת. ומה שקורה בכלכלה – קורה גם בביטחון. שתי הבעיות הביטחוניות הגדולות, הטרור והטילים, אינם מוגבלים למקום או למדינה. גם הטיל וגם הטרוריסט אינם מכבדים גבולות, ואינם כפופים לחוקים”. עוד הוסיף נשיא המדינה כי “התחממות כדור הארץ גם היא התחממות גלובלית ולאו דווקא לאומית”.

ישראל לא יכולה להישאר מדינת לאום גרידא. גורלה הוא גלובלי ולא רק היסטורי. אין לה מנוס אלא לזרום עם העולם החדש תהליכי הגלובליזציה מתקדמים בקצב גדל והולך”. פרס ציין כי לתפיסתו, העשור הבא יהיה “העשור המהפכני ביותר שידענו עד כה”, זאת בשל שלוש התפתחויות: העלייה הדרמטית של יכולת המחשוב, גידול חסר תקדים של מספר המדענים בעולם, וחקר המוח.[קונספיל: מה שיכשיר את הקרקע לעידן הטרנס-הומאניזם].

ובדיוק בשביל תוכניות אלו משתמשים ארגוני הסדר העולמי בעזרת מימון מאסיבי של קרן פורד וכמו כן גם האיחוד האירופאי באידיוטים שימושיים (כפי שהגדיר לנין) לצאת ולעשות עבורם את העבודה. במדינה שלנו ההכנות להפיכתה של ישראל לכלכלה כחלק מגוש ים-תיכוני-אירופאי נעשים כפי שחשפנו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס אשר עליו מנצח רוקפלר וארגונו הועדה התלת צדדית של הסדר העולמי החדש (דוד רוקפלר הוא גם מנהל הפורום הכלכלי העולמי), וחוד החנית בארץ הוא ארגון הקרן החדשה לישראל המושפעת מהכוונה של מסדר הישועים וכמובן שלמונים של קרן פורד והאיחוד האירופאי אשר מייצרים גופים ראדיקלים שעושים כיום את כל ההפגנות הקשורות בטישטוש הזהות הלאומית של ישראל ומצדיקים את פעילותם על ידי גופים בין לאומיים כמו בית המשפט הבינ”ל (למרות שברוב טיפשותם של המפגינים, חלקם טוענים שהם נלחמים בגלובליזציה).

גם באנגליה לא חסרים אדיוטים שימושיים. לאחרונה דווח שאנליה תלווה כ7 מיליארד פאונדים לאירלנד בשביל ההצלה, ופעם נוספת ניתן לראות שהחברות באיחוד האירופי עולה להם המון כסף שדורש גם מהם לעשות קיצוצים, ואכן לאחרונה אידיוטים שימושיים החלו להפגין באלימות כנגד שוטרים חמושים היטב לקראת הפגנות אלימות לא בשביל שאנגליה תצא מהאיחוד האירופי שמהווה את שורש הבעיה, אלא בגלל הסימפטומים של הקיצוצים כדוגמאת אלה של הסטודנטים. וכך ומייצרים להם האשפים את האלימות והעימותים הפנימיים, כאשר המוצלחים ביותר הם בד”כ בין מעמדות, היוצרים לחץ מלמטה בעבור עוד סוציאליזם משעבד, בעוד שבירוקרטית האיחוד האירופי מהווה לחץ מאסיבי מלמעלה.

ראו כתבה שלנו הסוקרת את האדיוטים השימושיים בארץ וכיצד ראדיקליים בארה”ב קיבלו שלמונים אז, כמו היום, מרוקפלר כדי לעשות מהומות שהממשלה תראה במרכז עבור הצי-בור  בעוד היא נעה ומתהדקת לכיוון סוציאליזם.

התנגשות של אדיוטים שימושיים:

במקרה והקהל לא אלים מספיק על פי הציפיות, כפי שקרה לא פעם ולא פעמיים,מכינים באותם הפגנות כמובן פרובוקטורים של המשטרה המאפשרת להם להשתמש בכוח וביישום חוקים פאשיסטיים על אזרחים. עושים כל מה שדרוש ליצור את הלחץ הנכון מלמטה, בשביל שאבא מדינה יכניע את הצי-בור לקבל על עצמו עול של גזרות דרקונים.

—————————————————————————

כפי שניתן לראות הבוס הגדול המנצח על נפילתם של מדינות , והכתבת מדיניות והידוק ופיקוח בירוקרטיה קומוניסטית עלייהם הוא, איך לא, הבנק המרכזי של אירופה. בנק מרכזי הוא סעיף החמישי ליישום במניפסט הקומוניסטי של קארל מרקס, אותו מניפסט שמומן על ידי התעשיין העשיר פרדריך אנגלס, ועד היום מהווה את אותה בעיה בארה”ב שם הבנק המרכזי נקרא הפדרל רזרב ופועל ללא שקיפות (ראו למטה). גם בארץ שלנו יש בנק מרכזי הנקרא “בנק ישראל” ומנהל אותו סטנלי פישר אשר התמנה לנגיד הבנק ב1 במאי 2005 ועד היום על ידי ביבי נתניהו. 1 במאי כאמור הוא חג האידיוטים השימושיים (חג הפועלים), אשר במקור הוא יום היווסדות אילומינטי הבווארי, ומקורו העתיק יותר הוא בחג הפאלי הידוע של המסטריות של אוסיריס.

סטנלי פישר חבר בילדרברג, CFR, ובוגר המוסד London School of Economics של אגודת פאביאן אשר שמה לעצמה למטרה לקדם את הפצת הסוציאליזם בדרכי שלום. התנועה נקראה על שם פאביוס מאקסימוס “קונקטטור”, מצביא רומי אשר ניסה להתיש את חניבעל באמצעות קרבות נסיגה. עוד בוגרי LSE הם דוד רוקפלר, ג’ורג’ סורוס, וביל קלינטון. האגודה עצמה עברה סוג של אמלגמציה עם האגודה התיאוסופית (מזרם הבנייה החופשית של אנגליה). (אם אינכן מכירים את מוסד הLSE קראו על כך בכתבה שלנו).

ובכן שימו לב שאותה שיטת של בועת נדל”ן קוראת כיום לנגד עינינו בארץ. האתר הבא הובא לצומת ליבינו הנה קטע מתוכו. כנסו לאתר וקראו את החומרים בו החושפים את התהוות בועת הנדלן בארץ, ועל ההשתקה שקוראת בתקשורת כדוגמאת גלובס שהעיפו מהדסק את כל מתנגדי פמפום הנדל”ן:

תולדות הבועה במדינת ישראל, השנה 2010

בספטמבר 2008 נפלו השמיים על הכלכלה העולמית. המערכת הפיננסית קרסה ואילצה את הממשל בארה”ב (תוך שימוש באיום בממשל צבאי) לקחת על עצמו באמצעות אזרחי ארה”ב את חובות המערכת הפיננסית.

ואצלנו, הבורסה צללה ונחתכה ב50% . רוב העם שבכלל אינו מודע לסביבה הכלכלית שבה הוא חי , התרגל לעובדה המופרחת “שכסף עושה כסף” .

העם לא עמד בלחץ הירידות החדות והוציא את הכסף מהבורסה והקרנות תוך שהוא מממש את ההפסדים .

אבל חשב לעצמו , נפקיד את הכסף בפיקדונות בנקאיים נקבל ריבית של 3.5% וננוח מהסערה.

במקביל המשק העולמי נתקע לחלוטין ,הזמנות מהחברות המייצאות בישראל בוטלו, הוקפאו וירדו בעשרות אחוזים. המשק הממשלתי נקלע למצוקת גביית מיסים קשה ביותר,

הסחרור והגלישה למיתון היו בלתי ניתנים לעצירה והתחזית להמשך הייתה שחורה.

כאן נכנס לפעולה ידידנו הפישר שמבין דבר או שניים בפסיכולוגיית המונים והנעת עדרים למקום הרצוי.

חשב נגידנו מה הפתרון המידי להחזקת המשק מעל המים ומיד מצא, “נריץ הונעת פירמידה בנדל”ן”.

כצעד ראשון הוריד את הריבית לרמה אפסית ואפילו שלילית בניקוי אינפלציה. בצעד זה הוא הרג שתי ציפורים בירייה אחת .

הציבור שכאמור נמלט מהבורסה והקרנות וישב על הכסף בפיקדונות בבנק נקלע למצוקה .

“הכסף הפסיק לעשות כסף” הריבית אפסית ואין אפילו “תשואה” שתדביק את האינפלציה . מה עושים לאן מריצים את הכסף.

וואלה, מצאנו, הנדל”ן מקום המפלט הקבוע של העדר. נקנה דירות “להשקעה” נשכיר אותם ברווח נאה וכך “הכסף ישוב לעשות כסף”.

אבל מיד נתקל העדר בבעיה אין לו מספיק כסף לקנות דירה להשקעה. הלך לבנקים למשכנתאות. הבנקים היו מוכנים לעדר מראש, הם הרי עובדים בפיקוח צמוד של הפישר ,

ומיד החלו בשיווק אגרסיבי של משכנתאות צמודות פריים שהם כידוע צמודות ריבית, שכזכור ירדה למחיר אפסי ע”י הפישר.

הכסף חולק לכל דורש. והעדר רץ בהמוניו לקנות “דירה להשקעה”.

את ההמשך כולם יודעים. עודפי הביקוש הריצו את המחירים למעלה והעדר שעדיין היה שבוי במלכודת המשכנתאות הזולות המשיך והגדיל את גודל המשכנתאות עד לסכומים בלתי נתפסים של מיליון ש”ח משכנתא לדירה רגילה במרכז.

כמובן שהנפגעים היו המשתכנים הרגילים שנקלעו לעין הסערה ולקחו גם הם משכנתאות ענק.

ומה הרוויח הפישר מהמהלך. הכנסות המדינה ממיסים עלו בחזרה. ממיסי נדל”ן ישירים וממיסי חברות שקשורות בנדל”ן . המשק לא קרס. אבל הכול היה על חשבון העדר הטיפש שנשאר עם הלוואות ענק לשלם עד סוף חייו הבוגרים.

ולרווחת הבנקים למשכנתאות שימשיכו להרוויח מיליארדים על כספים שהמציאו בלחיצת כפתור, כספים שישולמו בזיעתו של העדר המסכן שלא ידע שהוא מובל לשחיטה.

ולעניין הבוער לכולנו, התנהגותו הדיקטטורית של עיתון גלובס.

צריך לזכור המאבק כיום בכל העולם הוא על הפצת המידע לציבור במגוון רחב של נושאים.

חלקם הגדול קשור לכלכלה חלקם למדינת המשטרה שנסגרת על כולנו ( עיין ערך מאגר ביומטרי ) המערכת היא מערכת הולוגרפית מורכבת ואין אפשרות להבין את צעדיה אם בוחנים רק בעיה אחת בתוכה .

המערכת הכלכלית העולמית עומדת לפני קריסה סופית לאחר שהונשמה בהנשמה מלאכותית בשנתיים האחרונות.

מכיוון שלדעתי הכלכלנים הבכירים במערכת יודעים את המצב האמיתי, אבל אינם נותנים פרסום למצב זה.

יש חובה לפרסם, להזהיר ולנסות למנוע מאזרחים תמימים לעשות שטויות מחוסר הבנה של המצב.

בכך הצליח שרון עידן מעל כולם ולכן נעשה ניסיון ברוטאלי להשתיקו.

המחשבה של המשתיקים היא שהזמן יעשה את שלו. ושבלי הפלטפורמה שהם הציעו לשרון ולכולנו המסר יגווע ולא יגיע להמונים.

בכך ניבחן בעתיד, האם נצליח להקים מערכת מקבילה של הפצת ידע לציבור . האם נצליח לעקוף את המכשול שניסו להקים למולנו .

נקווה שנצליח.

אורי ירון

רבותי, כפי שניתן לראות יש פה דמיון רב לאותה שיטה של הבנק המרכזי הקומוניסטי של האיחוד האירופי. ולא רק זה, פישר אמר וחזר כמה וכמה פעמים שאין בועת נדל”ן בישראל. אז שלא יעבוד עלייכם אם פתאום הוא מתחיל להודות בכך.

הקריסה הכלכלית הגדולה של ארה”ב גם היא נשאה את אותם סממנים. התפוצצות בואת הנדלן של 2008 באמריקה באה לאחר מדיניות של ריבית נמוכה בתקופת כהונתו של גרינספאן, ולאחר מכן אפסית עם מינויו של ברננקי ב2006. בתקופה שהיה חשד לבועה ברננקי וכמו כן גם גרינספאן טענו שאין שום בועת נדל”ן. לאחר התפוצצות הבועה ברננקי מיד הפעיל מנגנון הכחשה לכך שלהנמכת הריבית לרמה אפסית היית השפעה על הבועה, להלן כמה עדויות בנוגע לדברים כאמור:

1. שני סקרים שערך מגזין הוול-סטריט ג’ורנל מצא ש42 כלכלנים מתוך 54 בוול סטריט טענו כי להורדת הריבית היית השפעה כזאת או אחרת על ניפוח הבועה, ו13 מתוך 27 אקדמאיים שלומדים את המערכת המוניטרית מסכימים שלהנמכת השער היה השפעה על הבועה. [CBS||January 13, 2010||Economists: Interest Rates Fueled Boom||by Alex Sundby]

2.גרינספאן כתב כתבה מיוחדת לוולסטריט ג’ורנל שבה הוא מפריך את האחריות של הפדרל רזרב על יצירת הבועה, אבל טוען “ישנם לפחות שני הסברים מקיפים ומתחרים על מקור המשבר…השני, אמין בהרבה, מסכים שזאת אכן היית הנמכת שער הריבית שהובילה לאופריה הספוקלטיבית”, אך הוא אינו שם את כובד האשמה על אותה פעולה של הפד, ובכל זאת מעניין שדווקא החליט להזכיר זאת. [MARCH 11, 2009|The Fed Didn't Cause the Housing Bubble|WSJ|Greenspan]

3.הכלכלן הידוע מאוניברסיטת סטנפורד, ג’ון טיילור, מגלה חוק טיילור במידניות המוניטרית, גם כן אינו מסכים עם ברננקי וטוען “הראיות יוצאות מגדר הרגיל בכך שמראות כי שערי הריבית הנמוכים לא היו רק נמוכים בצורה יוצאת דופן אלא הם לוגית היו הגורם לבועת הנדל”ן ולכן בסופו של דבר למשבר”. לפי בדיקה עם חוק טיילור התגלה שמדיניות הבנק המרכזי של אירופה היית מתאימה בעבור גרמניה וצרפת אך רופפת מידי בעבור אירלנד וספרד.[Bloomberg||Taylor Disputes Bernanke on Bubble, Blaming Low Rates||January 06, 2010||By Steve Matthews]

4.ברננקי אוהב להתרברב שהוא חסיד ומבצע המדיניות המוניטרית אותה המליץ מילטון פרידמן, שהיה חסיד השוק החופשי, על אף שרבים מגדירים אותו ככלכלן קיינסיאני. מילטון פרידמן התנגד מאוד לקיום הפדרל רזרב וכתב ספר (אחד מיני רבים) יחד עם כלכלנית הידועה אנה שוורץ שנקרא A Monetary History of the United States, 1867-1960 אשר הטיל את האשמה על המשבר הכלכלי הגדול של 1929 על הפדרל רזרב, דבר שהיה נחשב תפנית גדולה בחשיבה הכלכלית. על כן ברננקי אמר בזמנו לפרידמן תודה על כך שכתב את הספר ושבזכותו יוכל להמנע המשבר הבא, דבר שכאמור לא קרה. אנה שוורץ שכתבה את אותו הספר יחד עם פרידמן שכבר נפטר, מתחה ביקורת נוקבת על ברננקי והיית מהמתנגדים החריפים למינויו השני לראשות הפדרל רזרב. היא טענה “למה מדיניות מוניטרית קלה (כאשר ניתן להלוות כספים בריבית נמוכה מאוד) היא כזה חטא? כיוון שבאווירה כזאת,ההלוואות זולות ולווים יכולים לממן כל פרוייקט שהם רק חולמים עליו. כתוצאה מכך נוצרים עודפים, ועלייה בהחמרת המיתון אשר מביאים לכך שהבועה תתפוצץ”.

רון פול הוא חרותניק* בדומה לפרידמן ושוורץ רק שהוא מחמיר יותר מהם וטוען, וצודק במאה אחוז, שצריך לגמרי להפטר מהבנק המרכזי של הפד ולא ליצור מדיניות מתפשרת בנושא, ובאמת למרות ההתבטאות החריפה של פרידמן ב2006 שצריך גם כן להפטר לחלוטין מהפדרל רזרב הוא אכן תמך בניהול של גרינספאן וברננקי, על אף שהדחיפה של ברננקי להצלה של אותם תאגידים שנפלו בהתערבות ממשללתית היית לגמרי מנוגדת לעקרונות של פרידמן שנפטר לפני שקרה המשבר וההצלה. וכאן רון פול נותן את הביקורת הטובה ביותר על פרידמן בנושא “פרידמן הוא מאוד מאוד חירותניק- חוץ מבעניינים מוניטריים”, ומסכם שהמדיניות המוניטרית שהציע מזלזלת בכל התפיסה של החירותניקים.

[Reason||Bernanke’s Philosopher||Penn Bullock from the December 2009 issue]

*חירותניק הוא תרגום חופשי שלנו למונח Liberterian.

5. סיימנו עם רון פול כיוון שבאמת היית לו את הביקורת הטובה ביותר כלפי ברננקי והתנהלות הפד, וגם הוא כמובן טוען שהנמכת הריבית לרמה אפסית בצורה מלאכותית היא זאת שגרמה לבועה.

והנה הסרט שמסביר את העניינים בצורה הטובה ביותר. רון פול מתחקר את ברננקי בנושא המשבר הכלכלי ושואל אותו את השאלה הבלתי נמנעת האם לדעתו הרבית שהוריד בצורה מלאכותית לרמה כל כך נמוכה לזמן כל כך ממושך היה השפעה על הבועה והמשבר, ושימו לב, ברננקי אומר שאי אפשר לדעת אבל שלדעתו הבעיה היית מחסור ברגולציות , וכתוצאה מכך הפתרון שצריך להיות הוא הבניית עוד רגולציות ופיקוח ממשלתי:

דבר ראשון, רגולציות, לא משנה איזה, הם דבר שהוא לא מתקבל על הדעת בתפיסה הכלכלית של מילטון פרידמן ובכלל חסידי השוק החופשי, אך יותר חשוב מכך הפתרון שמציע ברננקי במקרה, אבל ממש במקרה, הוא הפתרון של כל אותם ארגוני תקשורת אלטרנטיבים של השמאל אשר מקבלים שלמונים מהקרנות של פורד וסורוס צועקים כל כך הרבה זמן. זה מעניין לראות את ברננקי שדיבר בטובת השוק החופשי פתאום משנה כיוון ב180 מעלות ומציע עוד רגולציות וכמובן עוד התערבות ממשלתית בהצלה של כל התאגידים שנפלו.

מה שאתם עדים לו הוא הדיאלקט של הגל הנקרא בעיה-תגובה-פתרון לשינוי חברתי. יוצרים בעיה (הבועה והמשבר), מקבלים תגובה של הציבור שהמצב הזה לא יכול להמשך עם ההשתוללות של וולסטריט, וכמובן מציעים את הפיתרון שהוא עוד פיקוח ורגולציות, מערכת שמוצגת ככזאת שתגביל את הטייקונים (אלה שמצילים) אבל שההשלכות שלה בסופו של דבר הם הרות אסון על מעמד הביינים והבורגנים. והשיטה הזאת נאכפת בכל העולם כרגע.

רון פול הגדיר את ברננקי בצורה הטובה ביותר כשאמר “יש משהו חשוד בקשר ליושב ראש הבירוקרטיה הממשלתית הגדולה בעולם, זאת שמעורבת בפעילות מזוייפת כדי לתמוך בקרטלים פיננסיים מונופוליסטים ואת המתכננים המרכזיים שקובעים את מחיר הכסף בכל העולם,  אשר משבח את כבוד הקפיטליזם”.

[New York Times||The Fed? Ron Paul’s Not a Fan||By SEWELL CHAN||December 11, 2010]

שימו לב לסרטים הבאים שמציגים באיזה חשאיות פועל הפדרל רזרב:

לאיזה מוסדות הלווה הפד 2.2 טריליון דולר, למה זה כזה סודי, ולמה זה לא מגיע למי שבאמת צריך את זה? כן…מדובר בטריליון, עם ‘ט’.

500 מיליארד דולר למוסדות באירופה:

ברננקי בCFR מציע להכשיר את הקרקע לקראת מערכת אכיה פיננסית בינ”ל:

שימו לב באיזה רודנות השתמשו כדי להוציא את ההצלה בארה”ב לפועל! מאיימים במשטר צבאי כדי להעביר חוק/צו שאף אחד כמעט לא קרא, שהחליטו עליו בדלתיים סגורות, שגוזל כמויות אדירות של כסף מהאזרחים:

[youtub:http://www.youtube.com/watch?v=HaG9d_4zij8]

עוד סרט על חוסר השקיפות והרודנות של הפדרל רזרב (תרגום לעברית):

————————————————————

ראו את אחד הסרטים הראשונים שתרגמנו: כסף בנקאות והפדרל רזרב.

    כתבות רלוונטיות:



6 תגובות לכתבה ” אבעבועות נדל”ן”

  1. אלדד בתאריך 7 בJanuary, 2011 בשעה 23:06

    אין בישראל בועת נדל”ן אבל המחירים גבוהים.

    הסיבות הן מיעוט קרקעות לבנייה.
    אין עבודה בפריפריה ואין תחבורה סבירה מהפריפריה למרכז.
    מדינה קטנה מאוד יחסית לגודל האוכלוסיה.
    ריבוי טבעי גבוה יחסית.

    מה שבטוח שכרגע הרבה מאוד לכודים עם חובות לטווח ארוך.

    נ.ב.
    האוצר הצטרף לבנק ישראל בקנוניה וגם הוא התחיל לקנות דולרים.
    לעשות שורט על הדולר עכשיו ולחכות בסבלנות.

  2. לאלדד בתאריך 14 בJanuary, 2011 בשעה 20:03

    לאלדד
    המחסור בקרקעות לבניה הוא תולדה של מדיניות מכווונת של מנהל מקרקעי ישראל ליצור מחסור תמידי בקרקעות. אני לא מדבר על מרכז ת”א כי זה כבר סיפור אחר, אלא על הנדל”ן במרכז הארץ.

  3. אלדד בתאריך 15 בJanuary, 2011 בשעה 2:09

    לא טענתי שאין קנוניה בכך שיש מעט קרקעות לבנייה.
    לא נראה שמדיניות מיעוט הקרקעות לבנייה תשתנה לכן לא ניתן לטעון
    ל”פיצוץ הבועה” בדרך זו.

  4. אחד מבפנים בתאריך 20 בMarch, 2011 בשעה 8:41

    אני לא מאמין שהבועה “תתפוצץ”.
    המחירים ייחתכו ב-20 אחוז בערך כפועל יוצא של הריבית מול תשואה משכירות, תחת ההנחה שהריבית תחזור לנורמה בשנה-שנתיים הקרובות (אפשר להמר על זה בגלל האינפלציה המשתוללת).
    כאן יש כמה סייגים כמובן.
    הראשון, למרות שנראה סביר ביותר חזרה לריבית נורמלית בטווח הקרוב, אי אפשר לדעת באמת מה יקרה (אסונות בעולם וכדומה, יכולים לשנות תרחישים כאלה).
    השני, אם לא יקרה שום דבר חריג, קשה לחזות את הסחרור האינפלציוני, ובהחלט תתכן עליה של הריבית מעל הנורמה עקב אינפלציה, דבר שיגרור ירידות גדולות יותר.
    השלישי, ההימור שלי שלא תקרה התפוצצות הוא כמובן רק הימור. אין לי באמת אסמכתאות לזה. אם תגרם פאניקה מהירידה של המחירים ב-20 אחוז, הבועה תתפוצץ (פיצוץ משמעותי ירידת מחירים מעבר למה שמשקפת הריבית). אבל פאניקה זה דבר שקשה לחזות ותחושתי האישית היא שלא תהיה פאניקה כזאת, ואם תהיה יהיו מספיק אנשים שיקפצו על ההזדמנות ויבלמו את הקריסה – בסופו של דבר לא הייתי בונה על ירידה מעבר ל-25 אחוז.

  5. אלדד בתאריך 16 בApril, 2011 בשעה 1:26

    אוקי נתניהו יצא עם הסופרטנקר לקרקעות ומדיניות מיעוט הקרקעות לבנייה השתנתה…
    תסיקו מסקנות בהתאם.

  6. [...] של האיחוד מגבילה והורסת כלכלות שלמות באירופה, וכל זה יחד עם הבנק המרכזי האירופי אשר אין לו שם מצפון כא… (איך קרה שהעולם שכח מה קורה כאשר נותנים יד וכוח לתאווה [...]

השארת תגובה

Google