קונספיל

מול עיני הזקנים התימנים עלה באש מחסן כתבים עתיקים. “נכנסתי אל האש, שלפתי שק, ומצאתי בו סמרטוטים… ואיפה הכתבים?”

• לכתבה הראשונה בסדרה: כך איתרתי ילדי תימן שנחטפו

• לכתבה השנייה בסידרה: גם נשים נחטפו לעולי תימן

הנה המאמר השלישי של שמעון כהן, ואחריו צירפנו כתבה על שריפת ספרי הקודש התימנים ביפו ב-1951.

שמעון כהן

זהו פרק שלישי בסדרת השיחות עם ד”ר משה נחום, נשיא הפדרצייה העולמית של יהודי תימן, ובו הוא מתמקד בגזל הספרים והרכוש של יהודי תימן בימי עלייתם ארצה, בשנותיה הראשונות של המדינה.

במשך מאות בשנים שמרו יהודי תימן כתבי יד המיוחסים, לדבריו, עוד לתקופת הנביאים אותם פגש עזרא כשהגיע לתימן בשנים שבין חורבן הבית הראשון לחורבן השני. זאת לבד מכתבים ופסקים שנאספו ונאגרו במרוצת מאות השנים בידי ראשי הקהילה ונשתמרו מדור לדור.

“בשנת 42′ הגענו לארץ. לפני שעלינו על האוניה רצינו להעלות איתנו את כתבי היד והספרים שנאספו בארגזים אצל סבי, מורי יחיא נחום זצ”ל, שהיה בוחן השוחטים בתימן. אמרו לנו שלא יתכן להעלות את הארגזים עם הספרים הקדושים באנייה אחת עם בהמות כי מדובר בספרי קודש. אמרו לנו להשאיר אותם שם ומאוחר יותר נקבל אותם. הם כבר יובאו בהפלגה מאוחרת. האמנו להם. הגענו לארץ וחיכינו לארגזים. עברה שנה עברו שנתיים ודבר לא מגיע. פנה סבי לאנשי הסוכנות ואין מענה. שנים אחר כך הודיעו לסבי שהאנייה עם ספרי הקודש וכתבי היד טבעה. סבי אמר אז לאבי שכפי שאומרים לנו שהאניה טבעה מטביעים כך את הספרים של כול הקהילה”.

“הרב שלום בן סעדיה גמליאל זצ”ל נסע בשנת 49′ עם נשיא המדינה יצחק בן צבי לתימן כדי לארוז את הספרים שהיו בארגזים ולהעמיס אותם לאנייה איטלקית שתעביר אותם לישראל. את הספרים אמרו ששמרו במחסן מיוחד” מוסיף ומספר ד”ר נחום, “יום אחד קראו ואספו את כל ראשי העדה התימנית לנמל יפו. הם עמדו על הגבעה ופתאום לנגד עיניהם עלה המחסן שבו טענו שנמצאים הספרים באש. הייתי אז נער בן 15. ראיתי את צערם של אבי וסבי ולכן רצתי וזינקתי מעל גדר התיל. החולצה נקרעה לי כשנפלתי מהגדר. הרימו אותי שלושה סבלים יווניים שהיו בנמל. המשכתי לרוץ אל תוך המחסן הבוער עם דלי מים. מצאתי שם שקי יוטה מלאים. הייתי בטוח שכמו שאמרו לנו בתוכם נמצאים כתבי הקודש. שלפתי שני שקים ויצאתי מתוך הלהבות. והנה אני פותח את השקים ובמקום כתבי יד וספרי קודש אני מוצא בפנים ספר רומן… סיפור של המערב הפרוע, אני ממשיך ופותח ומוצא סמרטוטים ועיתונים…”

באותם רגעים הבין משה נחום הצעיר את התרמית. את זקני העדה זימנו לנמל כדי לביים את דליקת המחסן לעיניהם כשבמקום ספרים הודלקו שם סמרטוטים ועיתונים, בעוד שספרי הקודש הוברחו והוסתרו במקום אחר. כעת הוא משתומם כיצד זה “הספרים העתיקים שלנו נמצאים במוזיאונים בכל העולם. איך הם הגיעו לשם? מי מכר אותם למקומות הללו?”

כעבור שנים, כששם לו למטרה לחשוף את שאירע באותם שנים מצא כתבים לא מעטים במחסני ספריות לאומיות, במוזיאונים ובידי אספני עתיקות פרטיים, הוא מספר ומחדד את השאלה: “מי עמד מאחורי כל זה?”

בתום דבריו, כשהוא מסכם את מכלול האירועים הקשים שעברו על יהודי תימן בשנותיה הראשונות של המדינה, וכשהוא מתייחס לאבדן הרכוש, לגזל הספרים העתיקים ועושק המורשת התימנית העתיקה, זאת בנוסף לסיפוריו על ילדים ונשים שנחטפו, עליהם הארכנו בפרקים הקודמים של סדרת כתבות זו, שואל ד”ר נחום: “כשאני מהרהר על זעקתו של הרב עוזי משולם אני שוקל ושואל: מדוע אנחנו דשים בשואה מדי יום ואנחנו משתיקים ושותקים על העוולה שבוצעה כלפי יהודי תימן? איך זה שהאנשים שיצאו מהשואה וחוו את נוראות השואה לא קמים ודורשים תשובות? למה הם לא זועקים – עד כאן? למה הם לא דורשים לחקור את המעשים הללו עד תום. אני שומע את היהודים הנאורים זועקים על כאבם של המוסלמים ואני שואל אותם – מה עם העוול שעשו לבני עמכם? למה את הכאב הזה אתם לא זועקים? יש כאן זעקה אמיתית. למה אתם לא עוסקים בכאב הזה. התקשורת מתעלמת ואני שואל אם לסדום דמינו ולעמורה היינו?”

הכתבה המקורית

לכתבה הראשונה בסדרה: כך איתרתי ילדי תימן שנחטפו
לכתבה השנייה בסידרה: גם נשים נחטפו לעולי תימן

והנה כתבה על תחקיר של ערוץ 10 בעניין השריפה המסתורית של ספרי הקודש של עולי תימן ביפו, בשנת 1951 (לחצו על התמונה להגדלה):

כתבות רלוונטיות:

• גם נשים נחטפו לעולי תימן
• כך איתרתי ילדי תימן שנחטפו
• חטיפת ילדי תימן – הסרט “צדק מוחלט”
• ניסויים רדיו אקטיביים בישראל
• אאוגניקה ציונית חלק ג’
• הבונים החופשיים בישראל
• המלך ג’ורג’
• האם יגאל עמיר עבר תיכנות תודעתי?
• “המועצה ליחסי חוץ” נפגשה עם אחמדינג’אד
• אחוות “הגולגלות והעצמות”