אני מוכרח לתקן אתכם בדבר קטן אך משמעותי …

אז ככה, הציור שבו האלה קאלי (משמעות המילה היא שחורה, אפלה, חשוכה) נראית עומדת מעל האל שיווה ששוכב על הקרקע מתאר רגע מאוד מסוים וחשוב במיתולוגיה ההודית ובתרבות ההודית. מדובר בנושא מהותי שנוגע לכל בן דת ההינדו. הסיפור הולך ככה:
יום אחד שיווה הלך לעשות מדיטציה ולעשן קצת בהרים. קוראים לזה סאמאדהי. הוא דמות רבת פעלים ואחראי בין היתר על יצירת התדר שמקיים את הבריאה ויחד עם זאת עליו להישאר במצב מדיטטיבי תמידי על מנת למנוע מאותו רטט להשתנות ולהשמיד את כל מה שקיים.
אישתו של שיווה – פרוואטי – היא בעצם הצד הנשי של אותו מטבע ואחד מתפקידיה הוא לדאוג לאיזון אצל בעלה. כשם שהוא המאהא-יוגי (היוגי הגדול), היא מעוררת אצלו את ההנאות הפיזיות, תשוקה וכו’.
באותו יום היא נשארה לבד בבית. באו מכשפים ורשעים ששמעו ששיווה איננו… פרוואטי נאלצה להרוג אותם והדבר עורר בה את תאוות הדמים והיא הפכה ברגע לקאלי, האלה השחורה, מביאת המוות.
תאוות הדמים והרצון לנקום ולהעניש את הרשעים העבירו אותה על דעתה ואחרי שהפכה את ראשיהם למחרוזת על צווארה זה כבר השתלט עליה לחלוטין והיא התחילה להרוג חפים מפשע… שיווה שמע על כך, משום שזעמה של קאלי עלול היה לכלות את האנושות כולה.
שיווה ידע שהוא חייב לעצור אותה… אבל הוא לא רצה להרוג אותה, וגם לא רצה למות.
אבל שיווה היה חכם.
להודים יש מושג שנקרא דהרמה – שזה גם הדרך הנכונה לחיים, גם הדרך אל האמיתות הנשגבות, וגם חובה חברתית ומוסרית.
בתרבות ההודית אישה לעולם לא תדרוך על בעלה! – הדבר מנוגד לחלוטין לרעיון הדהרמה.
ביודעו זאת הוא העמיד פני ישן, וחיכה שקאלי תבוא להרוג אותו. קאלי לא ידעה שהוא בעלה – היא הרי נמצאת באקסטזת רציחות המוניות – והרימה רגל לדרוך עליו בהניפה את חרבה…
ובאותו הרגע קאלי הפכה חזרה לפרוואטי, כי מדובר בסוג של פרדוקס, אם תרצו. וזה בדיוק הרגע שמתואר בציור. רגע השינוי, הניצחון של הרוח על החומר, של החוכמה על הכוח, ניצחון היוגה על תאוות הדמים, וניצחון המהות על היצר.

מקווה שעזרתי במשהו.
נהניתי לקרוא את הכתבה, תודה לכם, אתם עושים עבודת קודש אמיתית.

השמש השחורה זה כבר סיפור שתגלה מאוחר יותר, זה בהכנה :) בגדול השמש שחורה מדובר בשבתאי, זה כרונוס, זה השמש של האינטלקט, שהיא אנדרוגנית ממש כמו איחוד השמש והירח, וכן ניתן לאמר שזה מסומל בליקוי חמה. אבל יש הבדל בין שמש שחורה ללבנה. הם שונים. האחת היא שכל בינה ללא ההתרגשות של האש ללא התשוקה שבדבר, כמו סקאר במלך האריות ששר על כך שהוא החכם ובעל השכל, לעומתו האריה מלך האריות (מזל אריה, אריה יהודה) שהוא הרבה יותר הלב! בדיסני ממש יש את כל התורה על רגל אחת. תמיד הרשע הוא ממש חכם, אבל גם ללא בן זוג, הוא בודד, הוא רק הבינה השחורה של שבתאי השמש השחורה (דארת’ ויידר), ולעומתו השמש השנייה LUKE SKY WALKER, שזה מלשון LUC-LUCIFER המאור שהולך בשמיים השמש שלנו האור. אז יש הבדל בין שמש שחורה לאחרת. ואתה תראה שבספרי אלכימיה שמש שחורה מסמלת תהליך שנקרא נגרידו שהוא משוייך לוככב שבתאי. אז ישנו הבדל בין השניים :). זה מבלבל אבל אתה עוד תראה, לי לקח שנים ועדיין זה לא הכל יושב 100% כי לא מדובר באנשים יציבים ממש שכתבו את כל זה. בכל מקרה.

הליוס הוא השמש החומרית, דיוניסוס הוא שמש הלילה, זה אכן הבדל בין השתיים, כפי שתיארתי מעלה האלים הגבוההים יש להם המון התבטאויות והם נופלים לחומר.

מקווה שזה עזר.

בכל מקרה, סליחה שאני קצת “מנצל” אותך ודוחף שאלות. השאלות האלה עוזרת לי וכנראה לאנשים נוספים להשלים חלקים בפאזל ולהבין את התמונה הגדולה בצורה ברורה יותר.
תודה רבה על הקטע שכתבת. עזרת לי[ואני מאמין שלאנשים נוספים] להבין את הקונספט בצורה טובה יותר. אשמח אם תוכל להשיב לי על אותם שאלות.
חג שמח לך ולכל גולשי האתר.

וזה מוביל אותנו לקצת קבלה (מה לעשות חייבים לדעת להבין את זה). המילה אחד היא 13, 13 החלקים שיחד החזירו את אוסיריס לחיים (בלי הפאלוס). יתרה מזאת א = אין סוף= אלופו של עולם= 1, אל אחד.
ח= 8 = 8 רקיעים = שכוכבים = שמונה הפנים של אותו האחד עד שמגיע לחומר, ובחומר מגיעים ל ד= 4 רוחות השמיים בעולם הפיזי (צפון דרום מזרח מערב).

אז וונוס היא פנים אחד ללוציפר, כמו מאדים, כמו שבתאי וכו’ וכו’. עכשיו למען האמת שלוציפר כביכול הוא המעל לכל, האור העליון אצלם האין סוף מעבר לכתר. כדי להגיע אליו יש את המבחן שבו נתקלים בכל ספירה להנתק מהחומר, וכל שלב שעולים נכנס יותר אור (לוציפר). בסופו של דבר הייצוג האמיתי שלו הוא השמש. וונוס מצביע אל עבר השמש, היא ביטוי מסויים שלו של היופי הוורד האנרגיה.

האור האסטרלי הוא כמו חרב הלהט המתהפכת. זה האנרגיה שיכולה להפוך לאהבה או שנאה, תשוקה או תאבה. זה אנרגיה, זה ממש מה שאומרים במלחמת הכוכבים הFORCE. וזה האלוהים שלהם ה”יהוה” שיכול להתהפך. עכשיו בצד של האור זה השמש לוציפר. בצד החושך זה יהוה של הג’ודאו נצרות.

זה חומר קשה אבל אני עושה פה מאמץ בשבילך כי אני יודע שזה חומר מבלבל, ותאמין לי גם בין הגדולים ביותר תמצא סתירות. אצל בלבטסקי ים סתירות למשל. בכל מקרה.

היהוה מסומל על ידי הירח הצד החשוך והמטריאליסטי של הכוח. לוציפר, השמש האור הצד הטוב של הכוח. העבודה שבאפומט מסמל הוא היכולת להמיר את הכוח הזה מהכוח הארצי לכוח העליון. מיהוה (הספירות שמהם משתרע האחד אל החומר) אל עבר העולמות העליונים דרך סופיה, החוכמה. באפומט משמעות השם באיזה קוד קבלי הוא שופיה, ש, ואתה תראה שהלפיד מהמצח שלו נראה כמו ‘ש’ (תבדוק בKey of mysteries של אליפז לוי הוא כותב על זה) מתחת ללפיד ראש העז שזה מזל של שבתאי, ומשם מטה אל המטה של מרקורי שזה כוכב הצדק ולמטה יותר. למעלה הירח הלבן של עולמות מעלה למטה ירח שחור של עולמות מטה. האחד הוא משלים של השני.

מסובך, אבל מקווה שנתתי פה תשובה מפורטת מספיק. השמש היא באמת הייצוג האמיתי של לוציפר, וונוס ידועה כלוציפר גם כן כי וונוס הוא שם נרדף ללוציפר. היא ממש מסמלת את הארגיה הזאת. למשל.
בסרט “AMERICAN BEAUTY” יש לך את האיש היומ יומי שסובל בעבודה ובמשפחה עד שהוא רואה נערה יפה שמדמיין אותה מכוסה בוורדים אדומים! והיא נותנת לו את כל האנרגיה, ממלא אותו באור האסטראלי שנותן לו את כל הכוח לפרוץ החוצה ממוסד המפחה מהעבודה, היא לא לוציפר, האנרגיה שהאי חוללה בו זה לוציפר. מבין? למשל בסדרה חיים אחרים עכשיו בטלוויזיה, הוא קשור לאמונה ולדת ולמוסד הדתי דרך התפילין הקוביה השחורה (CUBE OF MATTER) של שבתאי-ילדא-באות, והוא משתחרר שהוא רואה את הבחורה היפה רוקדת הממלאת אותו באור האסטרלי להשתחרר מכבלי הדת ולחזור בשאלה. היא וונוס, היא לא לוציפר, האנרגיה שמלאה בו זה לוציפר. עכשיו בפרקים הבאים יצטרך לבחור באיזה בחורה הוא יותר חוש’ק זאת מהעולם הדתי (יהוה ירח מים) או הבחורה מהריקודים (שמש וונוס לוציפר).

אני יודע שזה עדיין יבלבל, אבל ככל שמרחיבים בנושא זה נהיה יותר ברור, למרות שלא נראה לי אף פעם מדיעים להבנה שלמה, ואם כן מקבלים הארה לוציפרית שאני יודע עד כמה זה מה שאנחנו מחפשים :) יותר להבין את ההנדסה האנושית שקוראת סביב. כל טוב ומצפה לשמוע ממך עוד!!
חג שמח.

אני חדש כאן וחדש בכל הנושא הזה.

לאחר שמיעת כל הפודקאסט המדובר מספר פעמים ונותרית עם שאלה לא פתורה. אשמח עם תוכלו להאיר לי את הנושא:

נאמר בחלק הראשון שוונוס (אייסיס), הכוח הנשי הפאסיבי, בשילוב של דיוניסוס/בכחוס (אוסיריס), הכוח היוצר, הגברי, האקטיבי – מסמל את הבפומט. בחלק השני נאמקר שהבפומט מסמל את האור האסטרלי.
בחלק השני, אליפס לוי, מכנה את לוציפר, וונוס, סוכן הקסם הגדול (7:22-7:40 – חלק שני ), שבתחילת הפרק נאמר שמניע הקסם הגדול (אני מניח שמדובר באותו הדבר) הוא מילה נרדפת לאור האסטרלי (חלק שני, 1:11-1:13).

בקיצור, יש לי סטירה. במקום אחד נאמר שהאור האסטרלי מיוצג ע”י הבפומט שהוא אנדרוגינוס ובמקום אחר נאמר שהאור האסטרלי הוא לוציפר, וונוס, כוח נשי.
אם מישהו יוכל ליישב לי את הסתירה ועל הדרך להרחיב על האור האסטרלי, זה יהיה נפלא.

תודה מראש. אני מאמין שתובה לשאלה שלי תוכל לשרת אנשים נוספים.

תודה רבה.

אל תקשו לבבכם כביום מסה במדבר אשר בחנוני אבותיכם , בחנוני גם ראו פועלי.

בואו אסביר לכם את הענינים בדרך פשוטה. בדרכו של אלוהי ושמו אדוני, יהוה, שלום.

אנו עדים לסוף עידן הבונים החופשיים. כוחם הרוחני של הבונים החופשיים עבר, פס, מן העולם. הם עדיין לא מודעים או חשים בכך. אך כוחם הרוחני אבד. כה אמר אדוני.

שני קווים מקבילים יש בעולמינו. שבינהם מפרידים מילימטרים. הם מאוד דומים, החוקים זהים כמעט לגמרי. עולמו של לוציפר- אל מעשה ידי אדם. עולמו של אדוני בורא עולם. שני דרכים רוחניות בהן השגת הכח הרוחני פועלת על אותם חוקים, חוקי הטבע של אלוהים, אדוני, אדון עולם. הדמויות המשחק כמעט זהות לחלוטין.

ההבדל בין דרכו של אדוני, לבין דרכו של לוציפר, פרימסון ואולי יותר נכון חלק מהפרימסונים כי יש פרימסונים ששייכים לצד של אדוני. הוא הבדל של מילימיטרים אך עמוק מאוד. מאוד מאוד. לוציפר הוא מעביד עבדים ואילו אדוני משחרר עבדים. פשוט וקל. בעוד בורא עולם יצר את כוחות הטבע להעניק לכל אדם ואדם בעולם הזה מנשמתו ומכח היצירה שלו. לוציפר- הבונים החופשיים. רוצה לנכס את כוחות הטבע האלה ולשלוט ולדכא בבני האדם ובשימוש בכח שנתן להם בורא עולם לתועלתו ולמען כח ושליטה ליישות ולקבוצת עושי דברו. לוציפר הוא יישות שמורכבת ממספר אנשים בעולם הזה. המתעלים את הכח הרוחני שהעניק בורא עולם לכל אדם ואדם בעולם הזה. בעוד בורא עולם, אדוני, חילק את הכח לכל אדם לשם יצירה והשלמת בריאת העולם הזה, לוציפר רוצה לקחת מבני האדם את הכח הזה ולהשתמש בכח הזה לצבירת הון וכח רוחני שישמר את שליטתו. וזאת עבדות, זאת העבדת עבדים, אני יכולה לכתוב הרבה על הפעולות שנעשות ואופן ההגבלה והדיכוי. אבל אני חושבת שהפרימסונים מבינים טוב על מה אני מדברת.

אז שמחה אנוכי לבשר לכם שכוחם הרוחני של מעבידי העולם הזה אבד. אלוהים נטל אותו מהם אתמול. כי יש גבול שהם חצו.

שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד.

לא משנה מי אני. שימו לב לסימנים. הגאולה בפתח.